נט"ל
  להיעזר   להכיר   ללמוד
 
 

תמיכה ועזרה לנפגע פוסט טראומה

בני משפחה וחברים אינם יודעים כיצד להתמודד עם נפגע פוסט טראומה, ועובדה זו מקשה גם עליהם וגם על עליו. בני משפחה וחברים מאבדים את החופש שהיה להם בהתנהלות מול הנפגע לפני הטראומה, והם מרגישים מלאכותיים ומהלכים סביבו "על קצות אצבעות". חשוב לכל הצדדים שהקרובים ביותר לנפגע יחזרו להתנהג מולו כרגיל. כל מקרה הוא לגופו, ולכן אי-אפשר לתת הצעות ספציפיות שיתאימו לכל מקרה ומקרה, אבל אפשר לדבר על מספר עקרונות כלליים:

הקשיבו למה שיש לנפגע לספר. לנפגע קשה מאוד לבטא את תחושותיו, אך אוזן קשבת ואוהדת יכולה לצמצם את הנטייה שלו לסגת ולהיסגר בתוך עצמו. אל תגידו לו שאתם יודעים מה עובר עליו, משום שקרוב לוודאי אינכם יודעים, אלא הפגינו את אהדתכם כלפיו בכך שתכירו בקושי שלו ובכך שתסייעו לו במקום שבו אתם יכולים ("אני רואה שזה מאוד קשה לך ושאתה סובל. אני יכול לעזור במשהו?").
העניקו תמיכה לנפגע, אך כבדו גם את הצורך שלו להתאבל ולהיות לבד. כולנו זקוקים שיהיו סביבנו אנשים שאוהדים אותנו, והנפגע אינו יוצא דופן. אין צורך לעשות משהו מיוחד, אלא את הדברים הרגילים שאנשים עושים ביחד. אינכם חייבים לדבר על הטראומה ולנסות לשמש כפסיכולוג של הנפגע, ועדיף לא להתייחס אליו כאל ילד. ואולם, כמו כולנו, גם הוא צריך לפעמים להיות לבד ויש לכבד זאת, גם אם ה "לבד" כרוך בסבל הפרטי שלו. הצורך שלו להיות לבד לא אומר שהוא אינו מעריך אתכם או אינו רוצה בקרבתכם.
כדאי שתהיו באינטראקציה חיובית ככל האפשר עם הנפגע. זה יכול להיות ללכת לסרט, לאכול ארוחת ערב ביחד, לחבק, לשחק משחק או כל דבר אחר ששניכם יכולים ליהנות ממנו. אל תחששו להשתמש בהומור, אבל רצוי להימנע מהומור על הטראומה.
אל תנסו לנחם את הנפגע (ולמעשה גם את עצמכם) באמירות המייחסות לו כוחות שאין לו ("אני בטוח שאתה יכול להתגבר על זה") או כאלה המציינות עד כמה מצבו טוב יחסית לאחרים ("יש לך מזל שלא נפצעת או נהרגת שם כמואחרים"). אמירות כאלה אינן עוזרות ואינן מנחמות אותו, אלא מראות לו שאינכם יכולים לשאת את הטראומה שלו. צער על מה שקרה לו, הכרה בכאבו ונכונות להבין אותו יהיו אפקטיביים הרבה יותר.
אל תבטלו את עצמכם מתוך מחשבה שהנפגע לא יוכל לשאת זאת. שִמרו על העצמיות שלכם ברגישות ובאהדה לנפגע, תוך התחשבות באירוע הטראומטי שעבר. התנהגות כזו תקל על הנפגע להבין את הצרכים שלכם. לעומת זאת, ויתור ניכר על עצמכם ועל צורכיכם יגרום לכם תסכול רב, ובסופו של דבר גם יפעל נגד הנפגע.
אתם יכולים להציע לנפגע לפנות לעזרה מקצועית או להשתתף בקבוצות תמיכה, אך יש להציע הצעות כאלו בזהירות וברגישות (למשל, לא במהלך ויכוח).


דרונט בניית אתרים