בריאות הנפש של חברה שלמה, החיה תחת איום מתמיד, היא סוגיה ייחודית המאפיינת את מדינת ישראל. טראומה היא לא רק חוויה אישית; היא הופכת לחוויה קולקטיבית, החודרת לחיי היומיום של אזרחי המדינה ומעצבת את היחסים בין היחיד, הקהילה והמערכות הציבוריות.
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, המציאות הביטחונית בישראל עברה שלב נוסף של הסלמה. מתקפות הטילים, הגיוס הנרחב והמשבר סביב החטופים בעזה יצרו שכבה נוספת של מצוקה נפשית ולחץ מתמשך בקרב אוכלוסיות רחבות. על רקע זה, ביקשה מחלקת המחקר של נט"ל להבין לעומק את השפעת המצב על בריאות הנפש והחוסן של החברה הישראלית – הן ברמה האישית והקהילתית, והן ברמה הלאומית.
מבט על הממצאים
באוגוסט 2024, כמעט שנה מתחילת המלחמה, ערכנו סקר לאומי נרחב שבו השתתפו 1,928 נשאלים. הסקר בחן רמות חשיפה לטראומה, מצב נפשי ותחושת חוסן. הממצאים חשפו תמונה מורכבת:
חשיפה לטראומה:
- למעלה מ-60% מהנשאלים דיווחו על חשיפה ישירה לאיומי טילים.
- 40% ציינו כי יש להם קרוב משפחה המשרת בצבא.
- 35% נחשפו לתמונות או סרטונים קשים ברשתות החברתיות או בתקשורת.
- 25% הכירו אדם שנהרג, נעדר או נלקח בשבי.
בריאות הנפש:
- אחוז גבוה של משתתפים דיווחו על תסמינים כמו פחד, עצבנות ותחושת חוסר אונים.
- נשים ואנשים שחוו טראומה בעבר דיווחו על רמות גבוהות יותר של תסמינים נפשיים.
- צעירים ואלו שדיווחו על תחושת חוסן לאומי נמוכה דווחו על תסמינים נפשיים גבוהים יותר.
חוסן אישי וקהילתי:
- למרות החשיפה הגבוהה לטראומה, רמות החוסן האישי והקהילתי שנמדדו היו בינוניות עד גבוהות.
- חוסן לאומי – המוגדר כאמון במוסדות המדינה ותפיסות של צדק חברתי – נמצא ברמה נמוכה, הן ביחס לחוסן האישי והקהילתי והן ביחס לרמות חוסן לאומי מתקופות עבר.
למה זה קורה?
חוסן אישי וקהילתי הם גורמים קריטיים להתמודדות עם מצבי לחץ, אך חוסן לאומי מספק את התשתית החברתית והמערכתית להתאוששות קולקטיבית.
הממצאים שלנו מראים כי אמון נמוך בממשלה ותחושת אי-צדק חברתי פוגעים במרקם החברתי ומקשים על יצירת תחושת אחדות לאומית. במקביל, המערכות הקהילתיות ממשיכות למלא תפקיד מרכזי בהתמודדות – הן מספקות תמיכה רגשית, תחושת שייכות ומסגרת להתמודדות.
איך הממצאים רלוונטיים עבור אנשי מקצוע?
- התמקדות בחוסן לאומי לצד טיפול פרטני: בעוד שמטפלים ומנהיגי קהילה מתמקדים בחוסן האישי והקהילתי, יש צורך להדגיש את החשיבות של בניית חוסן לאומי.
טיפוח תחושת אמון והוגנות במוסדות המדינה יכולים לחזק את התחושה הכללית של יציבות וביטחון. - התאמה של מענים לקבוצות שונות: הממצאים מראים כי קבוצות שונות חוות טראומה באופן שונה. נשים, צעירים ובעלי חוסן נמוך זקוקים למענים ייחודיים המותאמים לצרכים שלהם.
- חיבור בין מדע לפרקטיקה: חיזוק הקשר בין מחקר למדיניות הוא קריטי. אנשי מקצוע יכולים להשתמש בתובנות המחקר כדי לתמוך בפיתוח אסטרטגיות שמטפלות לא רק בתסמינים, אלא גם בבסיסי החוסן המערכתי.
להביט קדימה: מצמיחה לשיקום
ממצאי המחקר של נט"ל מדגישים אמת אחת ברורה: חוסן הוא תהליך דינמי. הוא לא רק היכולת לעמוד בקשיים, אלא גם לייצר תנאים לצמיחה ולהתחדשות – אישית, קהילתית ולאומית.
כאשר מדינה מתמודדת עם טראומה מתמשכת, האחריות שלנו כאנשי מקצוע היא להעמיק את ההבנה שלנו על הדינמיקות של חוסן, ולהשתמש בידע הזה כדי להעניק סיוע ולפתח כלים אפקטיביים.
בישראל, חוסן הוא לא רק עניין אישי. זהו מרכיב קריטי בשמירה על הלכידות החברתית, תחושת הביטחון והתקווה לעתיד טוב יותר.
