דוד פיטרמן – מנהל מחקר בעמותת נט"ל
חלק א׳: בינה מלאכותית בפסיכולוגיה: יתרונות, אתגרים, ומה צופן העתיד
בינה מלאכותית (Artificial Intelligence – AI) הצליחה להפוך לכוח מניע משמעותי בעולם הטכנולוגיה. היא מתבססת על מערכות ותוכנות המסוגלות לזהות דפוסים מורכבים, להסיק מסקנות וללמוד מנתונים בסדרי עתק. עם השנים, מערכות בינה מלאכותית התקדמו ממערכות צרות המתמקדות במשימות ספציפיות כמו זיהוי תמונות ואבחון בעיות בריאות הנפש אל בינה מלאכותית יוצרת (Generative Artificial Intelligence), המסוגלת לייצר טקסט, תמונות, אודיו ווידאו. מערכות אלו החלו להיכנס לתחום בריאות הנפש, ומשפיעות על הדרך שבה אנו מאבחנים, מטפלים ועוקבים אחר מצבים נפשיים. יכולות כמו ניתוח טקסט, זיהוי שינויים בקול, ושימוש באפליקציות לניטור יומיומי מסייעות באיתור מוקדם של תסמיני דיכאון, חרדה ומצבי דחק (Elyoseph et al., 2024).
לבינה מלאכותית בבריאות הנפש יתרונות רבים, אחד מהם הוא היכולת לנתח במהירות מידע רב ממקורות שונים ולהגיע לתובנות מורכבות, כאשר מערכות לומדות מסוגלות לספק המלצות והערכה קלינית ראשונית (Tal et al., 2023). ממצאים אלו חשובים מכיוון שהערכה קלינית ראשונית מהירה תורמת למתן טיפול מותאם ומדויק ובכך מגבירה ומשפרת את הטיפול הנעשה בפועל. עם זאת, לצד היתרונות האלה קיימים גם אתגרים שאין להתעלם מהם, בראשם הסוגייה של שמירה על פרטיות ואבטחת מידע רגיש. איסוף נתונים מתמשך, בין אם הוא מבוסס קול או טקסט דורש מנגנוני אבטחה מחמירים כדי למנוע שימוש לרעה במידע.
בעתיד הקרוב, נראה שהשימוש ב-AI בבריאות הנפש ימשיך להתרחב ויהפוך לחלק משלים ממערכות הרפואה והמחקר. כדי לממש את זאת באופן אחראי, נדרש שיתוף פעולה רב-תחומי בין אנשי בריאות הנפש, חוקרים מתחום מדעי הנתונים, מפתחים, רגולטורים והציבור עצמו. מכיוון שהתפתחות הבינה המלאכותית מועצת, חשוב לקדם מחקרים ארוכי טווח הבודקים את השפעת הטכנולוגיה על איכות הטיפול ובריאות המטופלים, ולנסח תקנים ברורים שיבטיחו הגנה מקיפה על הפרטיות והזכויות של המשתמשים ואף להגביר את השיח בקרב שומרי הסף שיפקחו על השימוש של הבינה מלאכותית. בסופו של דבר, חיבור בין יכולות AI למגע אנושי מאפשר ליצור מודל טיפולי חדשני, המשלב דיוק ויעילות עם אמפתיה ותמיכה רגשית – שני עמודי תווך חיוניים בתהליך הריפוי.
בישראל, תחום בריאות הנפש מאמץ בהדרגה טכנולוגיות בינה מלאכותית לשיפור האבחון והטיפול. הטמעת מערכות אלו מאפשרת לאנשי מקצוע לזהות דפוסים רגשיים והתנהגותיים, לספק התערבויות מותאמות אישית, ולהגביר את הנגישות לשירותי בריאות הנפש. כמו כן, קיימת התגייסות רחבה של אוכלוסיות ממקצועות מגוונים, המתאחדות ויוצרות קהילות, מפגשים ומיזמים במטרה לשלב בין טכנולוגיה לבריאות הנפש הן ברמה האוכלוסייה, כאשר כל אלו אף קיבלו ביטוי במשרדים ממשלתיים. לדוגמה, משרד הבריאות השיק תוכניות תמיכה ייחודיות לקידום שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות ככלי מסייע לשיפור המענים בתחום בריאות הנפש במגוון היבטים – מדידה, ניתוב ותמיכה בטיפול. בנוסף, רשות החדשנות בשיתוף משרד הבריאות מזמינים חברות טכנולוגיה להגיש בקשות לביצוע פיילוטים שמטרתם לשפר את איכות וזמינות שירותי בריאות הנפש בישראל. יוזמות אלו משקפות את המגמה הגוברת לשילוב טכנולוגיה מתקדמת בשירותי בריאות הנפש, תוך שיתוף פעולה בין גופים ממשלתיים, מקצועיים וטכנולוגיים.
לאור ההתפתחויות הללו, קיימת ציפייה לכך שהשילוב בין בינה מלאכותית ובין טיפול נפשי יוביל לחידושים במערך, יפתח הזדמנויות חדשות לאבחון מוקדם ולטיפול מותאם, וכן יהיה למערכת קלינית תומכת החלטה עבור המטפלים (CDSS). כאשר מביטים לעתיד, ניתן להבין שהמעבר לעולם שבו הטיפול הנפשי נתמך בטכנולוגיה מתקדמת דורש איזון בין חדשנות לאחריות, בין אלגוריתם לבני אדם, ובין נוחות השימוש להגנה על הפרט. אז איך אתם משתמשים בבינה מלאכותית בחייכם? בבלוג הבא נדון על שימוש אחראי בבינה מלאכותית
שאלות ותשובות נפוצות
שאלה: האם בינה מלאכותית יכולה להחליף מטפלים אנושיים לחלוטין?
תשובה: לא. למרות היכולות המרשימות של מערכות הבינה המלאכותית, הן אינן מספקות תחליף לקשר האנושי והאמפתי שבין מטפל למטופל. הטכנולוגיה מתאימה לתמיכה משלימה, לאבחון ראשוני ולשיפור תהליכי מעקב, אבל עדיין יש צורך בגורם אנושי לשם טיפול עמוק ואישי.
שאלה: כיצד שומרים על הפרטיות של מטופלים במערכות דיגיטליות?
תשובה: שמירה על פרטיות היא נושא מרכזי. קיימים תקנים ואמצעי אבטחה מחמירים, לרבות הצפנה ובקרות גישה, וכן רגולציות כמו GDPR באירופה.
שאלה: האם קיימים מחקרים המעידים על יעילות הכלים מבוססי בינה מלאכותית בבריאות הנפש?
תשובה: כן. מחקרים עדכניים מראים שמערכות ניתוח טקסט וקול יכולות לאתר ברמת ביטחון גבוהה סימנים מוקדמים של דיכאון וחרדה בדיוק גבוה. עם זאת, כמו בכל תחום מדעי, דרוש מחקר המשך ארוך טווח כדי לבסס מסקנות.
Elyoseph, Z., Levkovich, I., Hadar-Shoval, D., & Haber, Y. (2024). The artificial third: A broad view of the effects of introducing generative artificial intelligence on psychotherapy. JMIR Mental Health, 11, e54781. https://doi.org/10.2196/54781
Tal, A., Elyoseph, Z., Haber, Y., Angert, T., Gur, T., Simon, T., & Asman, O. (2023). The artificial third: utilizing ChatGPT in mental health. The American Journal of Bioethics, 23(10), 74-77.
