שכול אבל ואבדן

אבל כתגובה לשכול ולאובדן

אבל הוא צער נפשי עמוק בעקבות שכול או אובדן אחר, והוא פוקד כל אחד מאיתנו במהלך החיים. כל אובדן מעורר תחושות של צער – אפילו אובדן של חפץ אהוב – אך ברוב המקרים האבל המשמעותי ביותר בא בעקבות שכול- אובדן של אדם אהוב, או אובדן של יכולת כלשהי – גופנית או מנטלית. אֵבל וטראומה קשורים זה בזה. כל חוויה של אובדן כוללת במידה מסוימת גם מרכיבים טראומטיים, ובכל טראומה יש מרכיב משמעותי של אובדן.

מאפיינים של אבל

אופני ההתאבלות משתנים מאדם לאדם ומתרבות לתרבות. בדרך כלל, כל אופני ההתאבלות כוללים תחושות של אובדן המתבטא בתחושה של חוסר ובגעגועים לאדם שאבד. האבל אינו מסתכם בהרגשה אחת ויחידה אלא מורכב ממגוון רחב של רגשות ושל תחושות, ולכל אדם התרכובת המיוחדת לו. יש אנשים המרגישים ריקנות, כאילו חלק מהם עצמם הלך לאיבוד; אחרים עשויים לחוש אובדי עצות אל מול המשך החיים ואף מתקשים להגדיר את עצמם ללא האדם שאבד; אנשים רבים מרגישים תחושות פיזיות כגון מועקה בחזה, חוסר תיאבון, כאבי ראש או בטן או כאבים כלליים באזורים אחרים בגוף; יש אנשים המרגישים תחושות של אובדן משמעות, של חוסר תקווה ושל חוסר עניין בדברים.

ההבדל בין אבל לדיכאון

לאבל ולדיכאון יכולים להיות מאפיינים דומים, אבל מדובר בשתי תופעות שונות. ההבדלים העיקריים הם שבדיכאון יש פגיעה רחבה ומשמעותית יותר ביכולתו של האדם לתפקד, התופעות חריפות הרבה יותר (למשל, תכניות ממשיות לשים קץ לחיים), והתחושות הדיכאוניות נמשכות זמן רב יותר.

תהליך ההתאבלות

בשלבים הראשונים שלאחר האובדן תחושת האבל חזקה במיוחד. בחלוף הזמן הכאב החריף מפנה את מקומו לאופני התאבלות מכאיבים פחות, דרכם אנו זוכרים את האדם האהוב, מבלי שזיכרון זה יפגע באופן משמעותי ביכולתנו לנהל חיים תקינים.

האם כך מתנהל כל תהליך התאבלות? לא. יש מקרים שבהם האבל מסתבך ואנשים ממשיכים לחוות כאב נפשי קשה מנשוא במשך חודשים ושנים לאחר האובדן. לאנשים אלה קשה להמשיך בחייהם: הם מתקשים "לעבור את היום", ליצור קשרים חדשים או להיות אופטימיים לגבי עצמם או לגבי החיים.

מדוע אבל מסתבך בעקבות שכול ואובדן

מרכיב מסוים במאפיינים של האובדן ושל התגובה אליו אינו מאפשר לאדם לעבד את האבל, ליצוק לתוכו משמעות ולשזור אותו ברצף החיים הרגיל. כמו בכל חוויה נפשית, יש יחסי גומלין בין המאפיינים האובייקטיביים – המאפיינים של ההתרחשות החיצונית (מאפייני האובדן) – לבין המאפיינים הסובייקטיביים – המאפיינים האישיים של האדם החווה אותם.

מאפיינים אובייקטיבים שבהם שכול או אובדן אחר מזעזע במיוחד ונוצר קושי בהתמודדות

• מותו של אדם אהוב מתרחש בפתאומיות, מבלי שהייתה הזדמנות להתכונן או להיפרד
• הורה מאבד את ילדו;
• מוות אלים, ובמיוחד אם הוא נעשה בכוונה תחילה;
• מספר מקרי מוות מתרחשים בבת אחת (למשל, אדם מאבד בפיגוע טרור שניים או יותר מבני משפחתו);
• מקרה בו לא מוצאים את הגופה.

אבל כתוצאה מטראומה על רקע לאומי כולל לעתים קרובות חלק מהמאפיינים הללו, ולכן בהשוואה לסוגים אחרים של אבל קשה יותר להתמודד איתו.

מאפיינים אישיים המשפיעים על היכולת להתמודד עם אבדן

• מאפייני הקשר עם האדם שאבד;
• מידת המוכנות הטבעית של האדם להתמודדות עם מצבי דחק;
• היסטוריה של אובדנים קודמים ושל טראומות קודמות;
• מידת התמיכה שהאדם מקבל במשפחתו וברשתות החברתיות שלו, ומידת הלכידות החברתית שיש בסביבתו;
• משברים נוספים שאיתם מתמודד האדם תוך כדי ולאחר האובדן.

דרכי התמודדות עם אבל

הדבר החשוב ביותר היא התמיכה הבין-אישית והחברתית. לא תמיד קל למצוא מישהו שאפשר לדבר איתו ולשתף אותו, ולא לכל האנשים יש מישהו כזה מן המוכן. כגון בן או בת זוג, אך שיתוף ותמיכה מסוג זה מסייעים רבות בתהליך ההתמודדות עם האבל.

עזרה מקצועית בעקבות שכול ואובדן

יש לפנות לעזרה מקצועית במקרים שבהם תופעות האבל נמשכות במלוא העוצמה למעלה מחצי שנה לאחר האירוע הטראומטי. גם במקרים שבהם קיימים סימפטומים של דיכאון מאז'ורי או PTSD, ויש קושי למלא את התפקידים העיקריים בחיים כגון עבודה, טיפול בילדים וכו', רצוי לפנות לגורמים מקצועיים. נוסף על כך, יש לפנות לעזרה מקצועית אם מרגישים לאורך זמן את התחושות הבאות:

• תחושות חריפות של אשמה או של זעם;
• תחושת דיכאון חריפה;
• מחשבות אובדניות, או דחף להתאבד;
• שימוש בסמים או באלכוהול כדי להקל על תחושת הכאב.