מחקר המתמקד בארבע קבוצות הסימפטומים של הפרעה פוסט טראומטית, כפי שנחוו במהלך מבצע צוק איתן (2014) על ידי 181 אזרחים החשופה לירי טילים, של- 85 מהם יש אבחנה פסיכיאטרית קיימת. הסימפטומים נמדדו במהלך המלחמה בשיטה של דגימת חוויות, פעמיים ביום במשך חודש. מצאנו שסימפטומים של עוררות יתר (כגון: תגובת בהלה מוגזמת, קושי להתרכז או לישון ועוד) קשורים להתפתחות של סימפטומים פוסט טראומטיים אחרים 12 ו-24 שעות לאחר מכן, ושסימפטומים אלה קשורים בחזרה להתפתחות של עוררות יתר. כלומר, עוררות יתר מהווה מעין נקודת מוקד שיכולה ליצור סביבה מעגל קסמים של סימפטומים. מכאן, שבזמן מלחמה התמקדות בהפחתת סימפטומים של עוררות יכולה למנוע גם התפתחות של סימפטומים אחרים והתחזקות "מעגל הקסמים" של המצוקה הנפשית.
כותב המאמר: מרק גלקופף, לירון לפיד פיקמן, איב ב.קרלסון, טליה גרין
שנת פרסום: 2019
The Dynamic Relations Among Peritraumatic Posttraumatic Stress Symptoms: An Experience Sampling Study During Wartime
Authors:Marc Gelkopf, Liron Lapid, Eve B.Carlson, Talya Greene.
Year: 2019
Journal: Journal of Traumatic Stress
How to cite: Gelkopf, M., Lapid Pickman, L., Carlson, E. B., & Greene, T. (2019). The dynamic relations among peritraumatic posttraumatic stress symptoms: An experience sampling study during wartime. Journal of Traumatic Stress. Early view. doi: 10.1002/jts.22374
Abstract:
The associations among peritraumatic posttraumatic stress symptoms (P‐PTSS) in the immediate aftermath of trauma exposure, including those in the posttraumatic stress disorder clusters of intrusions, avoidance, negative cognitions and mood (NCM), and arousal, might indicate mechanisms through which enduring PTSD develops. During a period of war, exposed participants (N = 181) were sent twice‐daily questionnaires for 30 days via smartphone. We repeatedly assessed the predictive associations between the P‐PTSS clusters over time. We performed a multilevel pathway analysis built of multiple triple sequence responses (6,221 cases) on each of the four P‐PTSS clusters at a mean time lag of 12 hr (Model A) and 24 hr (Model B) for 181 participants, 85 of whom had been diagnosed with a serious mental illness. Arousal predicted intrusion in Models A and B, bA = 0.08, 95% CI [0.03, 0.12], p < .001 and bB = 0.03, 95% CI [0.00, 0.07], p = .051, respectively; and NCM in Models A and B, bA = 0.09, 95% CI [0.05, 0.12], p < .001 and bB = 0.06, 95% CI [0.03, 0.09], p < .001, respectively. Intrusion predicted arousal in Model B, bB= 0.05, 95% CI [0.01, 0.08], p = .010. NCM predicted arousal, bA = 0.10, 95% CI [0.05, 0.14], p < .001, and avoidance bA = 0.05, 95% CI [0.00, 0.11], p = .052, in Model A. Avoidance did not predict any other cluster. Arousal seemed to be acting as a hub, strengthening feedback loops to and from NCM and intrusion.
