החברה הישראלית מתמודדת במשך שנים רבות עם אירועים רבי-נפגעים כתוצאה מפיגועי טרור ומלחמות. בדומה לכך, בשנים האחרונות, החלו מדינות מערביות להבין כי גם האוכלוסיות שלהן מושפעות בהווה ובעתיד מפיגועי טרור ומהשלכותיהם הנפשיות.
המחקר הנוכחי בחן את הפרקטיקה של התערבויות טלפוניות ושל טיפול בטראומה/אובדן, תוך כדי התמקדות בשימוש בקווי סיוע במטרה לספק שירותי בריאות נפש. מושא המחקר הוא קו סיוע ישראלי – הקו של נט"ל, המגיש סיוע לניצולי טראומה ואובדן, ומתבסס על מודל ייחודי – מודל ההתערבות המתמשכת (LIM).
תחום הטלא-רפואה מציע שירותים שונים ומגוונים, אולם קיימת מחלוקת בין המומחים בתחום בנוגע להגדרה, התיאוריה והפרקטיקה של השירותים הללו.
בנוסף לכך, קו הסיוע של נט"ל ומודל ההתערבות המתמשכת מבוססים על עקרונות שאינם מקובלים בתחום ההתערבויות הטלפוניות, וכן מציעים שירות הכולל אלמנטים שהינם אופייניים יותר לטיפול מאשר להתערבות בשעת חירום.
מחקר זה בחן את השפעתו של קו הסיוע באמצעות זיהוי המאפיינים של האוכלוסייה הפונה אליו. כמו כן נבדק התהליך הטיפולי ע"י בחינת המאפיינים והאפקט של ההתערבות ושל המודל עליו מבוססת התערבות זו. בנוסף, בוצעה הערכה של התוצר הטיפולי של ההתערבות הטלפונית.
באמצעות שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות נאסף מידע הנוגע לשיחות בקו, לפונים ולמטופלי הקו (שנים 1998-2014). מקורות המידע כוללים: רישומי פניות, ראיונות עומק, קבוצות מיקוד ומסמכים אישיים (מכתבים).
שאלות המחקר נבחנו משתי נקודות מבט: נקודת המבט של מטופלי הקו ונקודת המבט של נותני השירות בקו.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שלאחר אירועי מלחמה וטרור, אוכלוסייה רחבה בישראל נזקקת לתמיכה נפשית ולשירותי בריאות הנפש (כתוצאה מטראומה/אובדן). במקביל לכך, קווי סיוע יכולים לספק שירותים לאוכלוסיות נרחבות – הן בעתות חירום והן לאחריהן, במהלך החזרה לשגרה.
גישות פסיכולוגיות שונות מציעות מגוון רחב של שיטות טיפול בטראומה ובאובדן. ממצאי מחקר זה תומכים בתוצאות מחקרים קודמים אשר הראו כי אלמנטים טיפוליים כגון יצירת מקום בטוח, מתן אמפטיה, הכלה והבנה (חוסר שיפוטיות), עידוד ביטוי רגשי והרחבת טווח זוויות הראיה – הינם רכיבים משמעותיים התורמים להצלחת הטיפול.
מחקר זה הראה כי התערבויות טלפוניות המבוססות על מודל ה"ם, מייצרות אפקט טיפולי משמעותי: ירידה בקשיים התפקודיים ושיפור בחומרת הסימפטומים של המטופלים, וכן שיפור באיכות החיים של המטופלים ובקשרים המשפחתיים והחברתיים שלהם.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהגורם לתוצרים הטיפוליים החיוביים שנמצאו הוא הסינרגיה בין המדיום (הטלפון) ובין המודל (ה"ם). אלמנט היישוג (reaching-out) המתמשך אל הפונים, נמצא כאלמנט קריטי במיוחד הנתפס ע"י המטופלים כמועיל ביותר, על אף שהינו יוצא דופן ואינו מקובל בתחום הטיפולי ובעולם הסיוע הטלפוני.
התוצרים הטיפוליים שנמצאו מצביעים על כך שמודל ה"ם עשוי להוות דרך אלטרנטיבית/נוספת למתן שירותי בריאות הנפש לנפגעי טראומה ואובדן, במטרה לשפר את איכות חייהם ו/או לקדם את תהליך ההחלמה שלהם. בנוסף, המחקר הנוכחי מצביע על הצורך של מקצועות בריאות הנפש לאתר ולפתח גישות ושירותים בלתי-סטיגמטיים, אשר יאפשרו מתן עזרה לאנשים רבים יותר.
לעבודת התזה המלאה של ד"ר סיגל חיימוב
https://pure.uvt.nl/portal/files/18498514/Haimov_The_Longitudinal_10_10_2017.pdf